רש"י על שבת ל״ו א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ל״ו א:ה׳
5 אָמַר אַבָּיֵי, אַף אָנוּ נֹאמַר: ״הוּבְלִילָא״ — ״בֵּי כָסֵי״, ״בֵּי כָסֵי״ — ״הוּבְלִילָא״. לְמַאי נָפְקָא מִינָּה — לְמַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעוֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת, דְּמִצַּד אֶחָד כְּשֵׁירָה, וּמִשְּׁנֵי צְדָדִים טְרֵיפָה.
פירוש רש"י על שבת ל״ו א:ה׳
5 אף אנו נאמר - אף אנו יכולים להוסיף אדרב חסדא לומר שגם זה נשתנה:
6 הובלילא - מתחילה היו קורין להמסס הובלילא ולבית הכוסות בי כסי ועכשיו נשתנו:
7 המסס - הוא הסמוך לבית הכוסות עשוי סגלגל כמין כדור ובתוכו קליפות קליפות הרבה כגלגל של ריחים וקורין צינפי"ל ודופנו דק מאד:
8 בית הכוסות - סוף הכרס שקורין פאנצ"א ויש בו עובי שקורין דובלון ותוכו עשוי כמין כוס עובי בית הכוסות דופן כפולה ודבוקין הכפלים זה בזה בשומן:
9 מצד א' - שלא ניקב אלא א' מן הכפלים כשרה שחבירו סותמו:
10 מב' צדדין - שניקבו שניהם טריפה ובבית הכוסות הוא דאיכא לפלוגי בין צד א' לשני צדדין אבל בהמסס אפי' מצד א' שלא נראה הנקב לחוץ אין זו סתימה לפי שהדופן דק מאד: